דברי תורה מאת הרב איתמר יוסף

"רבן גמליאל היה אומר: כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו ואלו הן: פסח, מצה ומרור". רואים אנו בדבריו אלו שזהו עיקר הלילה, והסבר העניינים הללו הוא:

פסח- עניין הבנה עמוקה בנס שהקב"ה עשה עמנו שפסח על בתי היהודים במצרים ולא היכה את בכורות ישראל שכן היו עמ"י משוקעים במ"ט שערי טומאה כאומרנו בהגדה את הפסוק ביחזקאל ט"ז, ז': "ואת ערום ועריה", ופרש"י: עירומים מן התורה והמצוות. ועשה עמנו השי"ת חסד גדול שנתן את מצוות קרבן הפסח ואת דם המילה ובכוח שתי מצוות אלו ניצלנו כמאמר הפס' "ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי", ודרשו רבותינו: שני דמים- דם הפסח ודם המילה. 

מצה- "על שם שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם". ובזוהר הקדוש נקראת המצה "אסוותא" שפירושה "רפואה". וכן קורא למצה "מאכל האמונה", ומסביר רבינו האדמו"ר הזקן בספרו "תורה אור" שבמהלך כל השנה זהו פלא גדול איך המאכלים הגשמיים שמיסודות החי והצומח יש בהם כח להחיות את האדם שהוא במדרגה של מדבר שגבוהה מהם ובכל מקום הקטן איננו יכול להחיות את הגדול. ומתרץ ע"פ רבנו האריז"ל בפירוש הפסוק "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם", שבאמת בלחם גשמי אין כוח ויכולת להחיות את נשמת האדם בגוף שהיא רוחנית אלא מה שמחייה את האדם זהו ניצוצות הקדושה שנמצאים בכל מאכל, וזה נקרא בפסוק "פי ה'", וניצוצות הקדושה האלו אשר טמונים במאכל גבוהים מאוד ששורשם גבוה מנפש האדם ולכן יש ביכולתו של מאכל גשמי להחיות את האדם, ואף לחזק כח שכלו והבנתו ולכן אמר רב נחמן בגמרא בבא קמא דף ע"א ע"ב: "זה שלא אמרתי לכם טעם הלכה בלילה, בגלל שלא אכלתי בשר שור". נמצא שבכח אכילתו נוספה לו חכמה והשכלה בתורה הקדושה. וכן אמרו בגמרא ברכות דף מ' ע"א שאין התינוק יודע לקרות אבא עד שיטעם דגן, וכן על דרך זה ביתר שאת ויתר עוז במצה, אשר בה טמונים ניצוצות גבוהים ביותר אשר מחזקים את כח האמונה של נפש האלוקית. וכמאמר רבי נחמן מברסלב שהמצה היא "חתיכת אלוקות", וצריך לכוון בזה בזמן שאוכל את המצה- לקבל חכמה אלוקית ואמונה מזוככת בהשם יתברך ורפואה לנפש ולגוף.

מרור- מרור זה על שום שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצרים. ולכאורה למה לנו לזכור כעת את המרירות? אלא כדי שנזכור תמיד שאויבנו הקמים עלינו הם רעים ורצונם לעשות כל אשר ביכולתם כדי להרע לנו ח"ו, ולולא הקב"ה שעוזרנו ומצילנו לא היינו יכולים לעשות דבר. וכותב רבינו יעקב חיים סופר בעל "כף החיים" בסימן תע"ה אות כ"ב ש"מרור" גימטריא "מות" שהם דינים קשים וצריך ללעוסם ולמתקם ולטוחנם בשיניים למתק המרירות שבהם, וצריך לכוון בשעת אכילתו למתק הדינים.

ולסיכום, יש לדעת שבלילה זה, ליל הסדר הקדוש, זוכים לאורות עליונים שלא כסדר כל השנה בסדר יו"ט רגיל, וזאת הסיבה שאנו אומרים בלילה זה הלל גמור מה שאין כדוגמתו בשאר לילות יום טוב שאין אומרים כלל הלל בלילה, כמבואר בשער הכוונות דף פ"א עמודה ב'. וצריך להיזהר מאוד שלא לכעוס בלילה הקדוש והנורא הזה כידוע מליקוטי מוהר"ן תורה ס"ח חלק ראשון שהבעל דבר (היצה"ר) כשרואה שמשתלשל ויורד שפע לאדם אז מזמין לו כעס כדי להפסידו את השפע הרוחני והגשמי שצריך לזכות לו, ומצד שני צריך לקיים את כל הסדר בשמחה וחיות דקדושא.

חג כשר ושמח לכל בית ישראל.