
רחל

מצפה
בס"ד
תרומות
חשיבות בניית בית כנסת
"עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" (מגילה כט, א).
לאורך כל שלבי ההיסטוריה היהודית, מסמל בית הכנסת את כוחה של היהדות - את הכוח שמאחורי המשך קיומם של היהודים כיהודים בכל מקום שהם, ובמיוחד בגלות. לכל מקום שגלו בני ישראל - גלו אתם בתי כנסיות ובתי מדרשות. הם הרגישו מחויבות לקיים מקום לתפילה, בעיקר כדי לחזק את רוחם ואת אמונתם בזמנים קשים. אויבי ישראל, שהבינו זאת, שמו להם למטרה לפגוע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, להורסם ולשורפם, ועל ידי כך לנסות ולשבור את רוחו של העם. גם בהלכה אנו רואים את חשיבותו של בית הכנסת:
כל מקום שיש בו עשרה מישראל, צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפילה בכל עת תפילה, ומקום זה הוא הנקרא בית הכנסת. וכופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת. (רמב"ם תפילה יא, א)
המעכב לבנות בית הכנסת, אפילו יש כבר בית הכנסת אחרת, מונע הוא רבים מלעשות מצווה. (משנה ברורה סימן קנ ס"ק ט
בזוהר מובאת אף דעה, שזוהי,
"מצוות עשה מן התורה לבנות בית הכנסת"
ונכללה בכלל מצוות בניין בית המקדש. אם כך, יש לשאול: במה מתבטאת חשיבות בית הכנסת למעשה?
מהי החשיבות הגדולה שלו לישראל, שהביאה את חז"ל לומר את כל הביטויים הנפלאים הנ"ל?
כוחה של תפילה
כבר בימי האבות אנו מוצאים את חשיבות התפילה;
רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפילות אבות תקנום... אברהם תקן תפלת שחרית, שנאמר "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם"... יצחק תקן תפילת מנחה, שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב", ואין שיחה אלא תפילה... יעקב תקן תפילת ערבית, שנאמר "ויפגע במקום וילן שם", ואין פגיעה אלא תפילה. (ברכות כו, ב) כל הקובע מקום לתפילתו - אלוקי אברהם בעזרו. וכשמת אומרים ש: 'אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו'. ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום? דכתיב: "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם". (שם ו, ב)
וכן לפנינו ראיות ברורות, שעיקר כוחם של ישראל אינו אלא תפילה:
אמר להם: לכו וחזרו על בתי כנסיות על בתי מדרשות שלהם, ואם מצאתם שם תעוקות מצפצפים בקולם - אינכם יכולים להם, שכך הבטיחן אביהן (יצחק), ואמר להם: "הקל קול יעקב" - בזמן שקול יעקב מצוי בבתי כנסיות, אין "הידיים ידי עשו", ואם לאו אין שומעים את קולו של יעקב - "הידיים ידי עשו" - אתם יכולים להם. (בראשית רבה סה, כ)
ההתכנסות בבית הכנסת לתפילה וללימוד תורה, היא המקור, ולכאורה התנאי ההכרחי, לקיום עם ישראל, כי אחרת יש לידי עשו שליטה עלינו.
כוחה של התפילה בבית הכנסת מוסבר בכך, שההתכנסות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות מאחדת את העם, מונעת את הפיצול והפירוד, שמביאים לידי התבוללות בהיותנו בגלות, בין העמים.
אם כן מדוע עיקר תפילה בבית הכנסת?
בית הכנסת משמש כתחליף לבית המקדש, כמקום השראת שכינתו של הקב"ה וכמקום משכנו. ומקורות רבים לכך:
ר' אבא, רבי חייא בשם רבי יוחנן: צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה. ומה טעם? "בכל המקום אשר אזכיר את שמי" - 'אשר תזכיר את שמי" אין כתיב כאן, אלא "בכל המקום אשר אזכיר". (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ד) אמר רבי יצחק: מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת? שנאמר "אלוקים ניצב בעדת אל". (ברכות ו, א) "ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" - לבתי כנישתא דאינון יתבין, תניין לבית מקדשא (בתי כנסיות שאנו יושבים בהם, נחשבים לבית המקדשא. (יחזקאל יא, טו, רש"י שם) אבל הנה מהשגחתי לא רחקו, כי בהארצות אשר באו שמה, אהיה להם למקדש מעט. רצונו לומר, אשרה שכינתי בבתי הכנסיות שלהם. (מצודת דוד שם) כי אף על פי שרחקו מעל מקדשי, שהוא המקדש הגדול הזה, שם בתוך הגויים אהיה למקדש מעט , ואצילם מיד אויביהם שלא יעשו בהם כליה.
ואפילו הקב"ה בעצמו מעיד על בית הכנסת כמקום משכנו, שכתוב:
בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, עונין "יהא שמיה הגדול מבורך", הקב"ה מנענע ראשו ואומר ""אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך". (ברכות ג, א)
פרשת בהעלותך דנה (וט ,ט) "ןכשמה תא םיקה םוי"ב ראשה ןיב הנד ונתשרפתיב תמקה ןיינעל ושדקוי תואבה תורושה .וילכמ תצקמבו.ונוממ יכרדל דוחייבו ,טעמ שדקמ אוהש ,תסנכםלועמ התייה אל תידוהיה הליהקב תסנכה תיב לש ותובישחקזיח אוה :םיבר םידיקפתל שמיש אוה .תקולחמל הנותנדליה ךוניח ,רוביצב הליפתה - הליהקה לש תדה ייח תאםיריעצל הרותה ירועיש לש תנווגמה תרגסמהו ,הליפתלםירבחה לש עויסהו ח"מגה תורבח וזכור וביבס ;םירגובמו.דועו דועו ,הרבחה ייח ,ןימוחנתהו תוחמשה ,הזל הזילעב תובר םימעפ .בר ןוממב הכורכ תסנכ תיב תיינב ךאוכמתש וא ,תסנכ תיב םמצע תוחוכב ונב הליהקהמ ןוממתויודע .תסנכ תיב תונבל הצבקתנש הרובחב הבידנ דיבתוליהק ישאר לש תוקיתע השדקה תובותכ ןה ךכל תומודקתובורק םיתעל [1].םימרותל הכרבו חבש ירבד תוליכמה.הליהקבש רחא רבח לכמ רתוי בדנל םידימא םישנא ובריסםרת אוה יכ הזכ םדא לש ובג ירוחאמ ונניר הינמרגבםיתעל וצלאנ היינבה תויולע לשב [2].הקיטסוקאה תאתוסנכתהב קפתסהלו הליפתל תיב תאצקה לע רתוול םיללפתמה.יטרפ תיב ךותב רדחב

לעתיד לבוא
ומה יעלה בגורל בית הכנסת בסוף הימים, כשייבנה בית המקדש?
רבי אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל. (מגילה כט, א)
מה פירוש? מסביר המהרש"א:
שאמרו במדרש, לעתיד לבוא יהיה בית המקדש גדול כירושלים שבעולם הזה (בזמנינו, לפני ימות המשיח), וירושלים יהיה גדול ככל ארץ ישראל. ועל זה אמר: מה טעם יהיה בית המקדש עתיד כל כך גדול? לפי שבירושלים הבנויה לעתיד, יהיה חוברה לה למקדש יחדיו, כל מקומות של בתי הכנסיות בעולם הזה. ונמצא, עתה בגלות, שאני עומד בבית הכנסת, הרי הוא מקום המקדש גופיה ולעתיד (ואולי זה הכוונה העמוקה בביטוי "מקדש מעט").
ועל דרך זה אמרו פרק קמא דברכות
על הפסוק "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי": 'תפילתם' לא נאמר, אלא "בבית תפילתי" - שהקב"ה מתפלל שם, כמ"ש ששמע ר' ישמעאל כהן גדול... ומסיים "ושמחתים בבית תפילתי" - דהיינו, בבית המקדש שייבנה ועתיד בארץ ישראל... "לכל העמים" - דהיינו, בתי כנסיות שבכל ארץ העמים, שייקבעו ועתיד בארץ ישראל, מחובר לבית המקדש.
יהי רצון שנזכה לחזות זאת בעינינו במהרה בימינו, ולראות את קיום הנבואות: "כה אמר ה': שבתי אל ציון, ושכנתי בתוך ירושלים" (זכריה ח, ג); "ושכנתי בתוכם לעולם" (יחזקאל מג, ט).

לפרטים נוספים
מזכיר העמותה: מר' אריה דואש
הרב אברהם מרדכי ויינגרטן 7
חומת שמואל/הרחומה
ירושלים, ישראל 93131
טלפון:
דוא"ל: mitzperachel@yahoo.com


![]() תמונה1.jpg |
---|
![]() תמונה2.jpg |
![]() תמונה4.jpg |
![]() תמונה8.png |
![]() תמונה5.jpg |
![]() תמונה4.jpg |
![]() תמונה9.png |